גמרא
פירוש
וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, הִלְכָּךְ לִגְזְזוּהּ אִינְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלֶיהֱווֹ יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ דִּידְהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַיְיכוּ.
סוֹף סוֹף כִּי גָּזְזוּ אַוָּונְכָּרֵי, לֶיהֱוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַן! לָא צְרִיכָא, בְּהוֹשַׁעְנָא דְּאַוָּונְכָּרֵי גּוּפַיְיהוּ.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה! קָא סָבַר: לוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לְבִרְיָיתוֹ הוּא, אוְשִׁינּוּי הַחוֹזֵר לְבִרְיָיתוֹ, לָא שְׁמֵיהּ שִׁינּוּי.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה לֵיהּ אָסָא, וְהָשָׁתָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בפרש״י בד״ה וקרקע אינה נגזלת כו׳ וא״נ קני מצוה הבאה בעבירה כו׳ עכ״ל. פי׳ דבשעה שיחתכוה הם גוזלים ואז יתחילו לקנות ביאוש וה״ל מצוה הבאה בעבירה ולא תקשי לך הא דפריך ולקנוה בשינוי מעשה ובשינוי השם דאף אם הם יחתכוה ויהיו גוזלים לא הוי מצוה הבאה בעבירה אף דבקנין היאוש ודאי יהיו גוזלים מ״מ בקנין שינוי מעשה והשם באגודה שאחר כך לא יהיו גוזלים כיון דכבר קנאוה ביאוש גרידא בשעת גזילה מיהו התוס׳ לעיל לית להו הך סברא כלל אלא כיון דקני ביאוש גרידא לא הוי תו מצוה הבאה בעבירה כיון דהקנין והמצוה לא חל כאחד כהך דהקדש וק״ל:
תוס׳ בד״ה וקרקע אינה נגזלת כו׳ ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש וכן כו׳ עכ״ל הא ודאי למאי דקיימינן השתא יאוש גרידא לא קנה כדקאמר דליהוי יאוש כו׳ ושינוי רשות בידייכו וכן מוכח ממאי דכתבו התוס׳ לקמן דבסוכה בראש הספינה לא היה יוצא בה בין קודם יאוש בין לאחר יאוש משום גזולה אלא הא דקאמרי ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש היינו משום דהוי יאוש ושינוי רשות וסמכו דבריהם הכא אמה שכתבו לקמן בסמוך אההיא דמכר פרה וטלית דליכא למימר דשינוי רשות לא שייך בקרקע הא טעמא דיאוש לא קני משום דבאיסורא אתי לידיה והכא גבי קרקע הרי נתייאש קודם שהחזיק בה הלוקח ודו״ק:
בא״ד וכולה מלתא תמוה דהא מתני׳ דהתם קתני הגזלן שנטע חייב כו׳ עכ״ל יש לדקדק אמאי לא תקשי להו דהא מתני׳ דהתם תנן נמי ברשות הרבים חייב וי״ל דבהך מלתא דקתני רשות הרבים פטור אימא דפליג רשב״א אמתני׳ דמחייב בר״ה אבל הא דתלה פטור דר״ה בגזל קרקע משמע דבר פשוט ושנוי כבר לפטור שפיר מקשינן הא אדרבה כבר שנוי במתני׳ לחייב בגזל ודו״ק:
בא״ד ואם מתקנה היא דיש יאוש צריך לאוקמא כשנשתקעו שם הבעלים עכ״ל כ״ה בפי׳ הר״ש שם וכצ״ל וכוונתו דאם מתקנה שטעות נפל בהך ברייתא פטור במקום חייב וצריכא תיקון דצ״ל ברה״ר חייב בגזל קרקע כו׳ דהשתא בתיקון זה יתיישבו כל הקושיות חוץ מזו ברה״ר מאן מייאש אבל כיון דע״כ לפי הטעות דקתני בה פטור הא דיש יאוש צריך לאוקמי כשנשתקעו דהוי אף מדאורייתא יאוש אף להקל כמ״ש התוס׳ לעיל וא״כ השתא נמי הוי שפיר רה״ר דומיא דשייך בו הך יאוש דנשתקעו שם בעלים ממנו ודו״ק:
בד״ה ולקניוה בשינוי השם תימה כו׳ וא״ת ועוצבא דהתם כו׳ ועדיף שינוי השם החוזר דקני עם יאוש כו׳ משינוי מעשה כו׳ והשתא ניחא הא דקאמרינן כו׳ עכ״ל ויש לדקדק דהך קושיא מעוצבא אין לה מקום כאן אלא אתלמוד ערוך דהתם דקאמר גבי מריש דשינוי השם החוזר לברייתו לא שמיה שינוי וע״ק אמאי לא תרצו כן לעיל אתמיהתם דאע״ג דשינוי מעשה החוזר לברייתו קאמר דלא קני מ״מ פריך שפיר ולקנייה בשינוי השם החוזר עם יאוש דעדיף דהא עם יאוש מיירי הכא כמ״ש התוס׳ וע״ק מאי קאמרי והשתא ניחא דמשמע לכאורה השתא דקאמרי׳ דאפילו שינוי החוזר אינו קונה אלא היכא דאיכא יאוש גביה כמו שהבין מהרש״ל מדבריהם וזה אינו דהא מכ״ש אם נימא דההיא דעוצבא מיירי בלא יאוש וקני שינוי השם לחודיה דהוה ניחא טפי ההיא דשינוי השם כשינוי מעשה דמי דקני לחודיה בלא יאוש וע״כ הנראה שהביאו כאן הך קושיא וא״ת ועוצבא דהתם כו׳ דע״כ מכח הך קושיא אית לן לפלוגי בין שינוי מעשה החוזר לשינוי השם החוזר דעדיף וקונה עם יאוש דבהכי יתיישב מעיקרא תמיהתם דשפיר פריך ולקנייה בשינוי השם החוזר דעדיף משינוי מעשה החוזר ואהא קאמרי והשתא ניחא כלומר לפי הוכחתינו מהך דעוצבא ע״כ דמיירי בשינוי השם החוזר דלא קני אלא ביאוש כדקתני לפי שלא נתייאשו הבעלים ניחא דקאמר שינוי השם כשינוי מעשה דמי היכא דאינו חוזר אבל אי הוה מיירי הך דעוצבא בשינוי שאינו חוזר ואפ״ה לא קני אלא ביאוש כדקתני לפי שלא נתייאשו לא הוה ניחא [הא] דקאמר שינוי השם כשינוי מעשה דמי דהיאך דמי כו׳:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
תוס׳ בד״ה וקרקע אינה נגזלת כו׳ ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש וכן כו׳ עכ״ל הא ודאי למאי דקיימינן השתא יאוש גרידא לא קנה כדקאמר דליהוי יאוש כו׳ ושינוי רשות בידייכו וכן מוכח ממאי דכתבו התוס׳ לקמן דבסוכה בראש הספינה לא היה יוצא בה בין קודם יאוש בין לאחר יאוש משום גזולה אלא הא דקאמרי ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש היינו משום דהוי יאוש ושינוי רשות וסמכו דבריהם הכא אמה שכתבו לקמן בסמוך אההיא דמכר פרה וטלית דליכא למימר דשינוי רשות לא שייך בקרקע הא טעמא דיאוש לא קני משום דבאיסורא אתי לידיה והכא גבי קרקע הרי נתייאש קודם שהחזיק בה הלוקח ודו״ק:
בא״ד וכולה מלתא תמוה דהא מתני׳ דהתם קתני הגזלן שנטע חייב כו׳ עכ״ל יש לדקדק אמאי לא תקשי להו דהא מתני׳ דהתם תנן נמי ברשות הרבים חייב וי״ל דבהך מלתא דקתני רשות הרבים פטור אימא דפליג רשב״א אמתני׳ דמחייב בר״ה אבל הא דתלה פטור דר״ה בגזל קרקע משמע דבר פשוט ושנוי כבר לפטור שפיר מקשינן הא אדרבה כבר שנוי במתני׳ לחייב בגזל ודו״ק:
בא״ד ואם מתקנה היא דיש יאוש צריך לאוקמא כשנשתקעו שם הבעלים עכ״ל כ״ה בפי׳ הר״ש שם וכצ״ל וכוונתו דאם מתקנה שטעות נפל בהך ברייתא פטור במקום חייב וצריכא תיקון דצ״ל ברה״ר חייב בגזל קרקע כו׳ דהשתא בתיקון זה יתיישבו כל הקושיות חוץ מזו ברה״ר מאן מייאש אבל כיון דע״כ לפי הטעות דקתני בה פטור הא דיש יאוש צריך לאוקמי כשנשתקעו דהוי אף מדאורייתא יאוש אף להקל כמ״ש התוס׳ לעיל וא״כ השתא נמי הוי שפיר רה״ר דומיא דשייך בו הך יאוש דנשתקעו שם בעלים ממנו ודו״ק:
בד״ה ולקניוה בשינוי השם תימה כו׳ וא״ת ועוצבא דהתם כו׳ ועדיף שינוי השם החוזר דקני עם יאוש כו׳ משינוי מעשה כו׳ והשתא ניחא הא דקאמרינן כו׳ עכ״ל ויש לדקדק דהך קושיא מעוצבא אין לה מקום כאן אלא אתלמוד ערוך דהתם דקאמר גבי מריש דשינוי השם החוזר לברייתו לא שמיה שינוי וע״ק אמאי לא תרצו כן לעיל אתמיהתם דאע״ג דשינוי מעשה החוזר לברייתו קאמר דלא קני מ״מ פריך שפיר ולקנייה בשינוי השם החוזר עם יאוש דעדיף דהא עם יאוש מיירי הכא כמ״ש התוס׳ וע״ק מאי קאמרי והשתא ניחא דמשמע לכאורה השתא דקאמרי׳ דאפילו שינוי החוזר אינו קונה אלא היכא דאיכא יאוש גביה כמו שהבין מהרש״ל מדבריהם וזה אינו דהא מכ״ש אם נימא דההיא דעוצבא מיירי בלא יאוש וקני שינוי השם לחודיה דהוה ניחא טפי ההיא דשינוי השם כשינוי מעשה דמי דקני לחודיה בלא יאוש וע״כ הנראה שהביאו כאן הך קושיא וא״ת ועוצבא דהתם כו׳ דע״כ מכח הך קושיא אית לן לפלוגי בין שינוי מעשה החוזר לשינוי השם החוזר דעדיף וקונה עם יאוש דבהכי יתיישב מעיקרא תמיהתם דשפיר פריך ולקנייה בשינוי השם החוזר דעדיף משינוי מעשה החוזר ואהא קאמרי והשתא ניחא כלומר לפי הוכחתינו מהך דעוצבא ע״כ דמיירי בשינוי השם החוזר דלא קני אלא ביאוש כדקתני לפי שלא נתייאשו הבעלים ניחא דקאמר שינוי השם כשינוי מעשה דמי היכא דאינו חוזר אבל אי הוה מיירי הך דעוצבא בשינוי שאינו חוזר ואפ״ה לא קני אלא ביאוש כדקתני לפי שלא נתייאשו לא הוה ניחא [הא] דקאמר שינוי השם כשינוי מעשה דמי דהיאך דמי כו׳:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush